הקונסטרוקציה של מפרשי הצל תלויה במקום בו נתלים המפרשים ובעומסים המחושבים של המפרשים.
את העומסים של מפרשי הצל מחשב קונסטרוקטור כאשר הוא מתחשב בגורמים רבים כגון:

• שטח המפרש – ככל שהמפרש גדול יותר העומס גדול יותר.
• הגיאומטריה של המפרש – כגון המרחק בין העיגונים וכד'.
• השיפוע של המפרש – ככל שהמפרש בעל שיפוע גדול יותר העומס גדול יותר.
• מיקום המפרש – בתקן הרוח הישראלי מדינת ישראל מחולקת לאזורי רוח , ויש להתחשב בכך, לדוגמא הרוח בתקן באזור ירושלים חזקה יותר מהרוח התקנית של אזור באר שבע.
• תוואי השטח של המפרש- לדוגמא על פי התקן העומס על מפרש צל שמותקן בחוף הים גדול בהרבה מהעומס הנדרש ממפרש שמותקן בתוך עיר עם מבנים גבוהים.

הקונסטרוקטור לוקח את הפרמטרים האלה ועוד ומחשב בעזרתם, לרוב בעזרת מחשב, את העומס על כל אחת מפינות המפרש והעומס המחושב מגדיר באיזה קונסטרוקציה יש להשתמש.
בגנים ציבוריים נהוג להשתמש בצינורות כקונסטרוקציות למפרשי הצל , כאשר לרוב משתמשים בצינורות בקוטר 8 ו- 6 צול.
כאשר יש בקרבת מקום ההצללה מבנה ניתן להתחבר לחלקים הקונסטרוקטיביים של המבנה באמצעי עיגון ייעודיים, כאשר הכל בהנחיית ובאישור הקונסטרוקטור.

הגודל של מפרשי הצל כמעט בלתי מוגבל החל ממפרשים קטנים של מטרים בודדים וישנם מפרשי צל גם בגדלים של 400 מ"ר ויותר.

יחד עם זאת מפרשים בגדלים גדולים מאוד ובייחוד עם מרחק גדול במיוחד בין נקודות העיגון (הפינות ) של המפרשים מצריכים קונסטרוקציות מאוד חזקות ומיוחדות וגם חיזוקים מתאימים ליריעות הצל, ולכן בדרך כלל נהוג שהמרחק בין העיגונים של המפרשים יהיה עד 10 מטרים. יחד עם זאת ניתן להתקין כפי שצויין מפרשים שהמרחק בין הפינות יהיה גם 20 מטרים ויותר.

מפרשי הצל המקובלים של 320 גרם למ"ר ויותר נותנים מעל ל90% הצללה כתלות בגוון האריג, ככל שהאריג כהה יותר הוא נותן יותר צל, ברשתות צל של 220 גרם למ"ר מידת ההצללה נעה בין כ-70% למעל 90% כתלות בגוון הרשת.

את מפרשי הצל תולים על ידי מתיחה של הפינות של המפרש, אם הצדדים של המפרשים היו ישרים אז הם היו נמתחים והחלק הפנימי – המרכזי של המפרש היה נשאר רפוי. את מפרשי הצל המקצועיים מיצרים כאשר בפאות = הצדדים של המפרש יש קשת עם שרוול כאשר בשרוול מושחל כבל פלדה, כאשר נמתח כבל הפלדה בפינות המפרש הקשת של המפרש רוצה ל"התיישר " ולמעשה מותחת את החלק הפנימי של המפרש, וכך כל מפרש הצל נמתח ולא רק ההיקף.

נהוג שהקשת תהיה כ5 עד 7 אחוזים מאורך הצד של המפרש, לדוגמא אם המרחק בין 2 פינות של המפרש הוא 5 מטרים אז עומק הקשת יהיה באזור ה- 30 ס"מ.

הפתחים (חורים) העגולים במפרשי הצל מכונים גם פתחי הפחתת לחץ , נועדו לשחרר לחצים שמופעלים על מפרשי הצל. כאשר הרוח נושבת בחוזקה המפרש מתנפח ולאויר בתוכו אין לאן לצאת ולכן הוא מפעיל כוחות חזקים על המפרש, הפתחים במפרש מאפשרים לקוח "להשתחרר" כאשר המפרש מתנפח ובכל מורידים את הלחצים על המפרש ומאפשרים לו עמידות לאורך זמן רב יותר.

כן מפרשי הצל עמידים בכל עונות השנה. המפרשים אשר עשויים לרוב מרשת מאפשרים למים לחדור דרכם, וכאשר הותקנו מפרשים אטומים יש להתקינם בזוית המאפשרת למים להחליק מהם מבלי ליצור שלוליות על המפרש. בעיה נוספת היא בעיית הרוח שיוצרת עומסים גדולים על המפרשים , וכאן הפתרןו הוא קונסטרוקציה ואביזרי התקנה המתאימים לעומסים של כל מפרש ומפרש ואשר מוגדרים על ידי מהנדס.
כל הצללה עומדת בתקן הישראלי אשר מבטיח שהיא תעמוד בכל עונות השנה. יחד עם זאת ניתן להגדיר שמפרש צל עומד רק ברוחות עד עוצמה מסוימת ואז יש לפרק או לקפל את המפרש ברוחות מעל עוצמת רוח זו, הגדרה זו חייבת להופיע באישור הקטונסטרוקטור.